רש"ש על שבת ע׳ א

1 תוד"ה אם. וא"ת כו' וי"ל כו' ומות יומת דברה תורה כלשון בני אדם. לכאורה י"ל דאיצטריך לדרוש דאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה ממיתו בכל מיתה כמו דדרשינן בסנהדרין מה: מות יומת דרוצח. ומשם אין ללמוד דהוויין שני כתובים הבכ"א כדאיתא שם וע"ש בתוס' והא דקאמר אם א"ע כו' דא"כ יהיה מיותר קרא דכל העושה כו' :

2 תד"ה יכול. ופירש בקונטרס הואיל ומנינא לא אתא אלא לחילוק כו' כצ"ל: